פסק-דין בתיק עת"א 45055-11-13

עניינה של עתירה זו בהחלטת שב"ס שלא להוציא את העותר לחופשה. לעתירה זו קדמה עתירה נוספת, שמספרה עת"א 279-08-13 (להלן: " העתירה הראשונה"). במסגרת אותה עתירה, נדונה בקשת העותר לצאת לחופשה. בית המשפט התייחס באותה עתירה למידעים מודיעיניים אשר עמדו בבסיס ההחלטה שלא להוציא את העותר לחופשה, וסבר כי יש מקום לערוך בדיקה חוזרת של עניינו של העותר, ובהתאם ניתנה הנחיה לשב"ס. כעת בפני עתירתו הנוספת, במסגרתה חוזר הוא על בקשתו.

לטענת העותר, התנהגותו בכלא תקינה. העותר סבור שאין עילה שלא לאשר את יציאתו לחופשה. העותר ציין שהוא שיתף פעולה בהליך טיפולי, נגמל משימוש במתאדון ואין עוד סיבה שימשיך להשתתף באותו הליך טיפולי.

שב"ס מתנגד ליציאת העותר לחופשה, ומבסס את החלטתו על שניים. הנימוק האחד הוא אותם מידעים מודיעיניים אליהם כבר התייחס בית המשפט במסגרת העתירה הראשונה. הנימוק השני, עניינו אי-שיתוף פעולה בהליך טיפול, דבר אשר לדעת הגורמים הטיפוליים גורם לירידה בתפקודו של העותר. שב"ס סבור כי בנסיבות אלו, ובהתחשב בעובדה שמדובר באסיר הסובל מבעיית התמכרות ממושכת לסמים, קיים פוטנציאל של מסוכנות מהוצאתו לחופשה.

ככל שהדבר נוגע למידעים - בחנתי שוב את אותם מידעים אשר היו בפני במסגרת העתירה הראשונה. כפי שציינתי שם, במסגרת פסק הדין, נראה על פניו שאותם מידעים עוסקים במערכות יחסים שבין אסירים, ולא ראיתי במידעים הנ"ל רלוונטיות של ממש להחלטה בדבר חופשותיו של העותר. ואולם מעבר לדברים שנאמרו בפסק הדין בעתירה הראשונה (פסק דין מיום 17.9.13), לא הוצגו בפני מידעים עדכניים. המידעים שהיו אז בפני, והובאו לעיוני שוב היום, הם מידעים מלפני כחצי שנה ויותר. לא ניתן לבסס על מידעים אלו החלטה עדכנית בנוגע ליציאותיו של העותר לחופשה, ובנסיבות אלו לא ראיתי בהם בסיס מספיק להחלטה שהתקבלה.

שונה הדבר בכל הנוגע לחוות הדעת של הגורמים הטיפוליים. לבית המשפט הוגשה חוות דעת מפורטת של שב"ס, שעניינה בהידרדרות מצבו של העותר מהבחינה הטיפולית, לפחות כפי שרואים זאת גורמי הטיפול בשב"ס. במסגרת התגובה המפורטת, ציין שב"ס כי העותר השתלב בתחילה בהליך טיפולי, ואולם עם הזמן חלה ירידה ברמת תפקודו, ובסיכומו של דבר הוחלט על סיום שילובו במסגרת ההליך הטיפולי. שב"ס המליץ לעותר לחזור ולהשתלב בטיפול מתאים, ואולם זה לא שינה את עמדתו השוללת את הטיפול. בנסיבות אלו, העריכו גורמי הטיפול של שב"ס כי עקב התמכרותו הממושכת של האסיר לסמים וחוסר יכולתו לשמור על יציבות, קיים חשש כי יציאתו לחופשה תסכן את שלומו ואת שלום הציבור.

החלטת שב"ס אשר אימצה את המלצת הגורמים הטיפוליים, היא החלטה מקצועית שהתקבלה על ידי הגורמים המוסמכים, מטעמים ענייניים. לא מצאתי עילה להתערב בהחלטה זו. נזכיר לעניין זה, כי הגם שעתירות אסירים נדונות בבית משפט מחוזי, הרי שחלים על הדיון כללי המשפט המנהלי, במובן זה שבית המשפט אינו מתערב בהחלטה, אלא אם חרגה ההחלטה מסמכותו של הגורם המחליט או שההחלטה היא בלתי סבירה בצורה קיצונית. העובדה שהגורם הפיקודי בשב"ס מעדיף את עמדת הגורם הטיפולי, אינה מהווה חריגה מסמכות, ולא ניתן לומר שמדובר בהחלטה שהיא בלתי סבירה בצורה קיצונית, המצדיקה את התערבותו של שב"ס.

אשר על כן, העתירה נדחית.

עם זאת אוסיף, כי ראוי הוא שתיערך שיחה נוספת עם העותר בכלא, ותוסבר לו חשיבות השתלבותו בהליך טיפולי והזיקה שיש בין השתלבותו בהליך טיפולי ובין האפשרות לשקול את הוצאתו לחופשות. ככל שישתלב העותר בהליך טיפולי, כי אז יהיה מקום לשקול שוב את בקשתו, זאת בין היתר, בשים לב לעובדה שלא הוצגו בפני מידעים מודיעיניים עדכניים. בכפוף להערה זו, ותוך תקווה שהעותר יחזור להשתלב בטיפול המתאים, העתירה נדחית.

החומר המודיעיני שהוצג לעיוני יוחזר לשב"ס, ויועמד לעיון בית משפט מוסמך, ככל שהדבר יידרש.

יש לשלוח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס .

ניתן היום,  ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.